רש"י
תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ. נִמְלַכְנוּ אֲנִי וּבֵית דִּינִי לִפְנֵי בֹא פַרְעֹה, שֶׁאַשִּׁיאֶנּוּ וַאֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרַיִךְ עִם כָּל שֶׁבַח גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ תּוֹרֵי קִשּׁוּטֵי הַזָּהָב:
תורה תמימה
תורי זהב. זו התורה, זה הכתב והכתובים קמבשנכתבו בשורות כתורי זהב, והתורה נקראת זהב, ובתיבת תורי נרמזה התורה וכמש"כ לעיל אות קל"ה, ועיין עוד בסמוך אות קמ"ז.
.
(מ"ר)
(מ"ר)
צרור המור
תורי זהב. ומחמת הקישוטין אלו שקישטת עצמך נעשה לך ג"כ ממני שני קישוטין כמו שאמרו במדרש משל למלך שנשא אשה והכניסה לו שני עריסין והכניס הוא לה שני עריסין כנגדן והן השני כתרים שניתן להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע ועל תכשיטין אלו אמר תורי זהב נעשה לך עם נקודת הכסף והכוונה שזהב הוא כינוי לדין וכסף לרחמים כמבואר בזהר והנה אז הישראל היו ראויים לקשוטין מהדין ולא הי' צריך לזה רק מעט רחמים ולזה אמר תורי זהב היינו שורות קישוטין שהיו מגיעין לך מן הדין נעש' לך עם נקודו' הכסף היינו שלא היה צריך לזה רק מעט רחמי' כנקודות: